האהבה לעולמם המופלא של הנקניקיות התחיל אצלי בספר הילדים הראשון שקיבלתי בגיל 5. בתרגום חופשי מפולנית, הסיפור היה על האיש שאהב לאכול נקניקיות. אמא סיפרה לי שהוא דומה מאד לסבא שלי בצעירותו.
כשעלינו לארץ, מדיי שנה ביום ההולדת שלי, כריטואל קבוע, הוריי לקחו אותי לאכול נקיניקיה אצל פרנק המיתולוגי מקולנוע מוגרבי, לקנות נעלי פיל חדשות ויויו למשחק. פרנק תמיד היה התחנה הראשונה שלנו, כמה אהבתי אותו, את הנקניקיות ואת המשפט הקבוע שלו "בשביל כבוד צריך לעבוד".
ברבות השנים פרנק המיתולוגי ממוגרבי פרש לגימלאות ואני הפכתי למהנדס מזון. באופן לא מפתיע תחום התמחותי הוא בשר ונקניקיות. פיתחתי מאות מוצרים בארץ ובעולם. באחת הנסיעות שלי לתערוכת המזון השנתית בגרמניה, פגשתי מיסטר (מומחה לייצור נקניקיות בוואריות קלאסיות), ועל כוס בירה וידידות מפתיעה קיבלתי ממנו את המתכונים הסודיים שלו. חזרתי לארץ ותוכנית הפיתוח החדשה שלי עמדה לצאת לדרך. לאחר חצי שנה של פיתוח אינטנסיבי נפתח פרנק הראשון בתל אביב.
באהבה,
זאב טנא.
